איך עושים את זה נכון?
הליכים רבים לשיתוף הציבור מבוצעים בארץ במסגרת השלטון המקומי שלא בדרך הנכונה. בחלק מן המקרים הדבר נובע מבורות גרידא לגבי האופן הנכון של ביצוע ההליך ובחלק אחר העניין נובע מכוונות אחרות, לאו דווקא אלו המוצהרות. תחילה חשוב להבחין בנקודה חשובה: שיתוף הציבור אינו הליך בו נותנים לתושבים אפשרות להשתתף בפעילות זו או אחרת, אף אם היא לתועלתו, או הליך בו נמסר לו מידע מפורט על פעילות מתוכננת כלשהי. זה לכל היותר מהווה הליך של יידוע, אך לא של שיתוף הציבור.
אז - איך עושים הליכי שיתוף ציבור נכונים?
1. מזמינים את התושבים להשתתף בדיון או דיונים במקום כינוס, באמצעות פרסום רחב וברור הפונה אל כלל האוכלוסייה, על כל רבדיה – ובעיקר לזו הרלוונטית לנושא של הדיון.
2. מעמידים לרשותם של המוזמנים חומרי רקע, תוכניות, וכל מידע נוסף על מנת להבין את הנושא לקראת המפגש.
3. בכינוס עצמו פורש מנהל המפגש בפני הנוכחים את עיקרי הנושא שעל הפרק: את מטרת המפגש, את הצורך עבורו נדרש הפתרון, את התקציב המוקצב לעניין ככל שיש כזה וכל נתון נוסף היכול להבהיר לנוכחים את הנושא.
4. במקרים בהם כמות המשתתפים בדיון היא גדולה, מחלקים את המשתתפים לקבוצות דיון מונחות בהן נרשמות הצעות התושבים בפרוטוקול מסודר.
5. סיכום כולל של המפגש, מעל גבי פרוטוקול המציג את כלל הצעות התושבים, נרשם ומוצג בפני הציבור באתר האינטרנט של הרשות המקומית תוך פרסום עצם העלאתו לאוויר לעיון כל דכפין, בסמוך למועד הכינוס.
6. לאתר זה מועלים כל המסמכים שהוצגו בפני באי הכינוס וכל מסמך נוסף הרלוונטי לעניין. לאחר מכן מעלים לאתר את פרוטוקול קבלת ההחלטות בנוגע להליך השיתוף הספציפי תוך פרסומו ברבים.
7. בפרוטוקול זה אמורות להיפרט הסיבות שהביאו לאימוץ או לדחיית הצעות התושבים על ידי מקבלי ההחלטות, באופן מפורט.
זהו תקציר ההליך כולו שאמור להישאר באתר לצפייה מאוחרת בכל זמן נתון על ידי כל מי שמעוניין בכך. ביצוע הליכי שיתוף באופן הזה יכולה להבטיח הליך נורמטיבי והוגן המקשה על מניפולציות הנוגדות את רעיון ההליך הדמוקרטי להבנת צרכיהם של התושבים ולאימוץ רעיונות המשדרגים את איכות ההחלטות, הלכה למעשה.